מפעלי האומן אדן-בכר (1990) בע"מ נ' שורה בע"מ

החלטה

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 15.10.13 הגישה התובעת לביצוע שטר על סך 42,306 ₪, ז.פ. 30.9.13 , אשר נמשך מחשבון הנתבע לפקודת התובעת וחולל בציון "ניתנה הוראת ביטול".

2.אין מחלוקת כי עסקת היסוד הינה הסכם מיום 14.6.11, במסגרתו הועסקה התובעת כקבלן משנה לעבודות מסגרות של הנתבעת אשר ביצעה פרויקט שדרוג של סדנת אפרים עבור רכבת ישראל.

3.עוד מוסכם כי עבודתה של התובעת נעצרה לאחר שהחלה בחודש דצמבר 2011 לאחר שהתברר כי אין היתר בניה לביצוע העבודות. גם אם אניח כי לנתבעת, כקבלן ראשי, יש אחריות גדולה יותר מהתובעת כקבלן משנה בכל הנוגע להפסקת העבודה בנסיבות שכאלה, עדיין האחריות המרכזית להוצאת היתר בניה הינה של מזמין העבודה, רכבת ישראל. כך או אחרת, אין מחלוקת כי היתר הבניה הוסדר בחודש ינואר 2013 ולאחר מכן חזרה התובעת לעבודה באתר, לאחר שהובטח לה כי תקבל פיצוי בגין ההמתנה.

4.במכתב מיום 28.5.13 סקר מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת את העבודות שביצעה התובעת ואת העבודות שטרם הושלמו, תוך דרישה להשלמת העבודות באופן מיידי (נספח ג' להתנגדות).

5.הנתבעת טוענת כי התובעת לא השלימה את כל העבודות כפי שנתבקשה ואף עצרה את כל העבודות באתר ביום 27.6.13 בטענה לאי ביצוע תשלומים. בעקבות הפסקת העבודה נשלח ביום 27.6.13 מכתב של מנהל הפרויקט המתרה בתובעת כי אם לא תשלים את העבודות באופן מיידי , תנקוט הנתבעת בצעדים דרסטיים בשל הפרת ההסכם על ידי התובעת.

6.ביום 30.6.13 מסרה הנתבעת את השטר נשוא תיק זה לתובעת. התובעת טוענת כי עיתוי מסירת השטר, לאחר העלאת הטענות שפורטו לעיל, מלמד כי הנתבעת ידעה שתמורת השטר בוצעה במלואה ולכן מסרה את השטר חרף הטענות ולא דרשה את החזרתו.

7.הנתבעת טוענת כי השטר נמסר בטעות עקב מצג שווא של התובעת, לפיו תספק 1.66 טון פלדה ותתקן את המדרגות. נטען כי לאחר שהתברר שהתובעת לא מתכוונת לקיים התחייבות זו, הודיעה הנתבעת לתובעת ביום 30.8.13 על סילוקה מהאתר. כיוון שגם לאחר סילוק התובעת מהאתר לא הושגו הסכמות שאפשרו השלמת העבודה לפירעון השטר, שלחה הנתבעת ביום 22.9.13 הודעת ביטול לבנק המושך.

8.התובעת טוענת כי הגנת הנתבעת היא הגנת בדים, שכן המדרגות שהנתבעת טוענת כי לא הותקנו, מצויות באתר ומשמשות את מזמין העבודה. עוד נטען כי קיימת הקלטה של הפגישה מיום 7.10.13 , בה נידונו הצעות פשרה ותוכנה תומך בעמדת התובעת לפיה לא הושגה ההסכמה לה טוענת הנתבעת.

9.מחלוקת שכזו היא דוגמא מובהקת למחלוקת עובדתית שיש להכריע בה רק לאחר שמיעת הראיות והעדויות של כל הנוגעים בדבר.

10.עוד טוענת התובעת כי טענות הנתבעת הן למעשה כישלון תמורה חלקי לא קצוב שאינו מהווה טענת הגנה מפני תביעה שטרית. לא אוכל לקבל טענה זו, שכן הנתבעת הציגה תחשיב מכומת של התחשבנות על בסיס ההסכם בין הצדדים שתוצאתה הינה כי התובעת נותרה חייבת לנתבעת 7,584 ₪ בצירוף מע"מ. תחשיב זה פורט כבר במכתב מיום 9.10.13, אשר נערך לאחר ישיבת המו"מ שאין מחלוקת כי התקיימה ביום 7.10.13. התובעת לא עמדה על חקירתו של המצהיר במסגרת ההתנגדות ולא הציגה תחשיב נגדי משלה. התצהיר התומך בתגובה הוא תצהיר בג"צי, שאינו מתאים לתמיכה בכתב טענות בהליך אזרחי. גם בתגובה עצמה אין גרסה מפורטת נוגדת לכל הטענות המפורטות שהעלתה הנתבעת בהתנגדות. אין די בשלב הזה בטענת התובעת לפיה תחשיב הנתבעת אינו הגיוני. אין ראיות חד משמעיות לביסוס טענת התובעת לפי תמורת השטר שולמה. בשלב זה לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה השטר שולם במסגרת ההסכם הכולל בין הצדדים ואין מקום ליחסו לעבודה מסוימת שהתובעת השלימה לפני סילוקה מאתר.

11.כיוון שלא מדובר במקרה גבולי, אין מקום להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה.

12.אשר על כן – אני מורה על קבלת ההתנגדות.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: